כאשר שבנו הביתה, התיישבנו בן זוגי ואני בסלון, הילדה מונחת בעריסה לידינו. בעלי לחץ על לחצן ה-play כדי שנמשיך לצפות בסדרה האהובה עלינו, את צפייתה עצרנו לפני שיצאנו לבית החולים. כאילו יש בידיו של לחצן ה-play להמשיך את התסריט מהמקום שבו הופסק.
זכור לי שהתבוננתי במסך, גופי כואב ומחשבותיי נודדות בדאגה איך ייראה הלילה הראשון בבית עם הילדה.
במהלך השבועות שחלפו התרגלתי בהדרגה לתפקיד האמהות, אך חשתי יותר ויותר שכוחותיי אוזלים. התגעגעתי לליאת שהייתה פעם, לנמרצות, לחיים המקצועיים, לזוגיות, לעצמי. חשתי בדידות גדולה במהלך שעות היום. בן זוגי חזר לעבודתו ולשגרת חייו, ואילו אני, הייתי זקוקה לסיוע ולמישהו שידאג לי, אך לא השכלתי להבין זאת אז, ובוודאי שלא לבטא זאת במילים.
המאמר הזה נכתב עבורכן – נשים יקרות, אשר נושאות ילד ברחמיכן, ועבורכן.ם – בני ובנות זוג המקיימים מערכת יחסים בזוגיות. באשר תהיו, אתן.ם בוודאי מצפים ללידת תינוק אותו נושאת בת זוגתכם לחיים.
לידת ילד היא יצירה חדשה. בבודהיזם הטיבטי, רגע הלידה מתרחש כאשר יש מפגש בין זרע וביצית (לפי ספר החיים והמתים הטיבטי, בקרוב יוצא במהדורה מחודשת בחדקרן) ברגע זה חווה התודעה מחדש את לידתה. רגע ההיווצרות הוא רגע מקודש בו תודעה נכנסת לביצית מופרית. כך למעשה, כאשר תינוק מגיח לאוויר העולם, הוא בן תשעה חודשים.
כה מופלא ומבורך ליצור חיים חדשים. החיים הם הזדמנות חדשה הניתנת לתינוק להיוולד ולצמוח. ובתוך כל אלה לשגות וליפול ולקום וללמוד. חיים במובנם הרחב.
כה מופלא ומבורך ליצור חיים חדשים. החיים הם הזדמנות חדשה הניתנת לתינוק להיוולד ולצמוח. ובתוך כל אלה לשגות וליפול ולקום וללמוד. חיים במובנם הרחב.
בחברות שבטיות ומסורתיות, יולדת מוקפת בקהילה אשר תפקידה לדאוג לכל צרכיה. החיים המודרניים והאינדיבידואליזם מותירים את עיקר הטיפול בתינוק בידי המשפחה הגרעינית. הצטרפות ילד חדש למשפחה היא נקודת מפנה בחיי בני זוג, גם אם חיים בבית ילדים נוספים. כל לידת ילד חדש מביאה עימה רוח חדשה המשנה את המרקם הזוגי והמשפחתי. על פי מודל מעגל החיים של קרטר ומקגולדריק, מתקיימים שישה שלבים בחיי משפחה. שלב המעבר להורות הוא השלב השלישי, שלב המסיים את השלב בו מתקיימים חיים זוגיים ללא ילדים. בשלב בו לבני הזוג אין ילדים, הזוג מתמקד בתכנון קריירה, בהסתגלות לרצונות של אדם נוסף בקשר ובביסוס החיים הזוגיים המשותפים. משבר אופייני בשלב זה עשוי להתרחש בשל סיום תקופת "ירח הדבש" בה האידיליה שוררת בכל. בשלב השלישי, שלב המעבר להורות, המשפחה מתרחבת. הזמן המוקדש לזוגיות מצטמצם. משברים אפשריים עשויים להתרחש בפער בין חלומות למציאות, בירידה בחשק המיני, בקנאת האב שעשויה לנבוע מהקדשת הזמן לרך הנולד.
החיים הזוגיים משנים צורה בכל לידת ילד מחדש. חוויה זו מזמנת עמה קשיים לא מעטים, אך יחד עם זאת, לידת תינוק היא בבחינת לידה מחודשת של הזוגיות. כל תינוק וכל ילד מביאים עימם הזדמנות לטרנספורמציה בקשר הזוגי. זוהי תקופה שיש בה אפשרות לתקן קשר, להעמיק באמפטיה ובדאגה הדדית, לחוות את משמעות הנתינה והקבלה, להכניס אנרגיות חדשות ומשב רוח של התחדשות.
כאשר מיכל ואבי (שמות בדויים) חבקו בן ראשון, הייתה זו הזדמנות של אבי, שף עסוק, להביע את דאגתו לאשתו בדרך הטבעית לו. בכל בוקר לפני צאתו לעבודה, היה נוהג להכין עבורה ארוחת בוקר מיוחדת ומזמינה במיוחד. כאשר מיכל נשאלה על ידי מכריה מהי התחושה של להפוך לאם, ציינה כדבר ראשון את הארוחות. דאגתו הכנה של אבי לצרכיה הפיזיים הייתה כה משמעותית עבורה, עד כדי שהצטרפותו של תינוק חדש למשפחה נחוותה כחוויה חיובית המחזקת את הקשר הזוגי.
לעיתים אנשים נוספים במשפחה מסייעים בגידולו של הרך הנולד, אך היולדת היא עדיין הדמות הראשית המטפלת בו, והיא זו שאף זקוקה לטיפול פיזי בעצמה. ההשתקמות מן הלידה והשבת הכוחות הפיזיים אורכת לעיתים חודשים. מנוחת צהריים, גם אם יומית, אינה יכולה לפתור את העייפות הרבה שמאפיינת תקופה זו.
קשר אנרגטי של הפרייה הדדית מתרחש במשולש בן/בת זוג-יולדת-תינוק. זוהי שרשרת אנרגטית הניזונה מאהבה ומדאגה. כל חוליה בשרשרת שואבת כוחותיה מן החוליה הקודמת.
תפקיד בני הזוג הוא לדאוג לאם באופן שוטף. יש להבין את צרכיה של האם ולהתכונן לכך. כמו למשל בדוגמא של אבי, שהכין בכל יום ארוחה מזינה לבת זוגו.
אם התינוק יונק וקם במהלך הלילה מספר פעמים, חשוב לסייע לאם לשמור על כוחותיה ולהביא את התינוק אליה להנקה ואף להשיבו למיטתו בסיומה. אם ההנקה אינה מתבצעת במיטת האם, אפשר לארח לה לחברה ולשהות לידה כדי לסייע במידת האפשר ובהתאם לרצונה בכך.
זוג הרגיש זה לזו, ניחן ביכולת לזהות באחר סימני מצוקה. שינויים בתזונה, הזנחה עצמית של היולדת עד כדי חוסר מסוגלות לבצע פעולות כמו להתקלח, אדישות לתינוק החדש, כל אלה ועוד עשויים לרמז על דיכאון לאחר לידה. הזנחה של דיכאון אחרי לידה עשויה להיות בעלת השלכות על תפקוד המשפחה והזוגיות בהמשך.
חשוב להיות ערים לכך ובמידת הצורך לשקף ליולדת את המצב ואף לדאוג לטיפול מקצועי ולספק לה מקורות תמיכה רגשיים.
תמר וחיים (שמות בדויים) היו נשואים כארבע שנים עד לידת בתם הבכורה. תמר היא דמות דומיננטית, בעלת אישיות עצמאית, נתפסת כאישה עם עוצמות התומכת בכל עת בסביבתה, ועוסקת במגוון עיסוקים. לאחר הלידה התקשתה תמר להכיל את השינוי שחל בחייה, את השגרה החדשה שבה היא אינה עצמאית וחופשייה לעשות כרצונה. תמר הרגישה שכעת היא זו הזקוקה לתמיכה מן הסביבה. באחד הימים החליטה לשתף את אמה והעזה לבטא את אשר על ליבה – געגועיה לימים שלפני הלידה. אמה הביעה זעזוע מעצם המחשבה, ותגובה זו של האם גרמה לתמר לחדול מלשתף עוד בקשייה. התסכול של תמר גדל כי היא חשה שאינה יכולה להיות נתמכת בעת הצורך. הקשיים אותם תמר נצרה בליבה התפרצו כמה שנים מאוחר יותר בצורת דיכאון.
שמירה על קשר רציף עם היולדת במהלך היום יכולה לסייע בהתרשמות ממצבה הנפשי. כאשר בן הזוג חוזר לעבודה, מומלץ שיקפיד על קשר עם היולדת מספר פעמים ביום וידרוש בשלומה. החיים הזוגיים לא מפסיקים לאחר לידה, אלא משנים את פניהם.
החיים הזוגיים לא מפסיקים לאחר לידה, אלא משנים את פניהם.
הקשר שהתהווה בין בני הזוג לפני שנולד התינוק מהווה בסיס איתן ליחסים המשתנים עם הצטרפות של כל ילד חדש למשפחה. חשוב לשמר את הקשר הזוגי, ולאפשר לו להיות גמיש ומשתנה. כך למשל, אם זוג היה רגיל לצאת בכל שבוע בערב, אפשר לשמר את היציאות בהתאם למצב החדש ולהמשיך לצאת באופן שבועי אך בשעות אחרות המאפשרות זאת, או להקפיד על זמן זוגי בתוך הבית אם אין אפשרות לשמרטף. הפאב, המסעדה או הסרט מהווים תפאורה, ויש בידי הזוג עצמו לשנות את התפאורה גם בתוך ביתו ולהקדיש זמן זוגי בכל מקום.
הזמן שלאחר הלידה הוא זמן שבו מתקיימים ביקורים. ביקורים עשויים להיות נפלאים כי הם מזמנים מפגש עם אנשים, שיחה מעניינת, חיבור לעיסוקים אחרים. מאידך הם עשויים להיות מתישים, במיוחד אם אין קשר רגשי חזק בין היולדת למבקרים, או אם הביקור נמשך זמן רב מהמתוכנן. חשוב להקשיב לקול הפנימי, לחוש את העייפות ביום שמתוכנן בו ביקור, לתאם את שעות הביקור ולראות שמשכו מותאם למצב. במקרים של התנגשות בין רצון היולדת לבין המצב, אני מאמינה שרצוי להיות אותנטיים ולבקש לבטל את הביקור או לקצר אותו. הדאגה ליולדת ורצון היולדת קודמים לכללי הנימוס החברתי. אם היולדת אינה חשה בנוח לעשות זאת, על בן הזוג לדאוג לכך.
בדרך לבית החולים, לימור ודודי (שמות בדויים) קיבלו שיחה מן החמות, אמו של דודי. היא ביקשה להצטרף ללידה. לימור, שאין בינה לבין חמותה יחסים קרובים, סירבה לכך. תוך כדי שהותה בחדר לידה, עלו בקשות חוזרות ונשנות מצד החמות להגיע לחדר הלידה, לשוחח עם לימור, לדעת מה הן שעות הביקור במחלקה ועוד. דודי מצא עצמו נע בין שיחותיו התכופות של אימו, לבין דאגה וניסיון לסייע לאשתו בכאבי הצירים, עד שלאחר כמה שעות הוא החליט לנתק את מכשיר הטלפון. הצבת הגבולות של דודי הייתה הכרחית כדי להתמקד בדאגה לאשתו.
הצבת גבולות עשויה להידרש לא מעט בתקופה זו עם בני המשפחה המורחבת. חשוב מאוד שבני הזוג יתאמו ביניהם ציפיות בנושא הביקורים והיחסים עם המשפחה המורחבת בתקופה זו ובכלל, כדי לחזק את התא המשפחתי. אווירה ביתית רגועה ושלווה וקבלת התינוק החדש לחיק המשפחה באווירה זו, מאפשרות לאנרגיות טובות לעטוף את התינוק ומחזקות את הזוגיות ואת התא המשפחתי.
געגועים לחיים שלפני הלידה הם דבר נורמלי והם עשויים ללוות את האם.
געגועים לחיים שלפני הלידה הם דבר נורמלי והם עשויים ללוות את האם. כדי להקל על הסתגלות למצב החדש וכדי שהיולדת תיפגש עם מקורות תמיכה והעצמה, חשוב להמשיך עד כמה שניתן בעיסוקים שהסבו לה נחת עוד לפני הלידה. למשל חוג אהוב, מפגש עם אנשים שמסב נחת. גם אם האם מניקה ואינה יכולה להתרחק לזמן רב, אפשר לשאוב חלב או לדאוג להיות בקרבת מקום אם יהיה צורך לקרוא לה. תפקיד בן הזוג הוא בעיקר לעודד אותה לכך, ולאפשר לה לצאת לעיסוקיה ברוחב לב. יעזור מאוד אם בן הזוג יהווה דמות המשדרת ביטחון ביציאתה של האם לזמן עבור עצמה.
מיכל ומתן (שמות בדויים) חבקו בת שלישית לאחר שני בנים בני 5 ו-3. מיכל עסקה בהוראה, והיא הייה מסורה ואהבה את עבודתה. בסיום חופשת לידה קצרה היא חזרה ללמד בבית הספר. באחד הערבים יצאה לאסיפת מורים ומתן שמר על הילדים. תוך כדי האסיפה מצאה עצמה מיכל מנסה לנווט בין השתתפות בישיבה לבין מענה לשיחות בהולות ממתן באשר להתנהלות עם התינוקת. הדבר עורר את זעמה שכן היא חשה כיצד השוויון בנטל התפקידים שנמצא ביניהם הוא למראית עין. היא חשה תסכול מכך שאינה יכולה לסמוך, לדבריה, על בן זוגה, שיסתדר עם הילדים לכמה שעות ושיאפשר לה להקדיש עצמה גם לדברים אחרים נוסף לאימהות.
המקרה ממחיש עד כמה תפקידו של בן הזוג חשוב בתהליך עצמאותה של האם לאחר הלידה ובחיבורה לעולמות נוספים המפרים אותה. חיבור לעולמות אלה, לתחביבים, למפגשים אנושיים, יעצים אותה כיישות עצמית וכן יעצים את אמהותה. במקרים שבהם בן הזוג נשאר לטפל בתינוק, יש לערוך תיאום ציפיות. על בני הזוג לוודא כי בן הזוג ערוך לכך מכל הבחינות.
מפגשים חברתיים עם הזולת חשובים, וחשוב עוד יותר, בעיניי, הוא החיבור לעצמי. תהליכים של התבוננות פנימית ושל חיבור לתודעה ידייקו את האתגרים הניצבים בלידת תינוק חדש. הקדשת זמן במהלך היום למדיטציה ולתרגול מיינדפולנס, או קריאת ספרים רוחניים שמאירים את התודעה, מחזקים מאוד ומאפשרים למצוא בתוכנו עוגנים של חוסן נפשי.
לידה של תינוק היא גם לידה מחודשת של יחסים זוגיים. זהו רגע מכונן בחיי זוג, בו מוגדרים תפקידים מחדש. יש כאן הזדמנות לחדד את ההקשבה העצמית ואת ההקשבה ההדדית, ויחד עם התינוק נבראת מחדש מציאות, תוך חיבור מחדש ופתיחת הלב לאחדות חדשה ומתהווה.
הוספת תגובה